חידושי אנשי שם על בבא מציעא ל״ו

1 מהר"ם ובאשר"י ובמרדכי כתב רב אלפס השמיט טרשא דרב נחמן דס"ל לאו הילכתא היא וגורס בדרב פפא טרשא דידי ודאי שרי וכיון דרב פפא ליתא כ"ש דרב נחמן ליתא וכן פסק ראב"ן וכולהו רבוואתא תפשו עליהם:

2 ד"ת לשון טרשא מצינו לו חבר בילמדנו בסוף אם בחקותי א"ר לוי מהולתך טרשא אקיש עליה ופירש בעל הערוך הנפה נתחרשה ואין הקמח יורד אקיש עליה והוא לשון ישמעאל שקורין לחרש אטרושא וכאן נמי פירושו רבית חרש שאינו נשמע מפני שלא פסק. ע"כ לשון הרמב"ן:

3 מהר"ם כן נ"ל להגיה ולא ס"ד למימר שהם היו לוקחין שכר בהמתנה לשער היוקר והשכר היה מונח באוצרו של רב פפא עד אותו זמן דלמה יעשה לוקח כן ועוד פשיטא הוא דהכי שריא כדאמרינן גבי שכירות דאינה משתלמת אלא לבסוף ואי משום דלוקח קיבל עליו אחריות בעודו ברשות רב פפא בשכר המתנת מעותיו הא קאמר שכראי לא פסיד ועוד ע"כ אי פסיד חוזר בו לוקח ואפי' מי שפרע ליכא כדאמרי' בחמרא דבעו למינסביה דבי פרזק רופילא ודמיא ממש להא דאמר אביי לעיל שרי ליה למימר לחבריה הילך ד' זוזי דמי חביתא דחמרא אי תקפה תקפה ברשותך ואי יקרא או זילא ברשותי: